פסק-דין בתיק ק"ג 11909-02-09

פתיח

1.            עניינה של תובענה זו בשאלה - מה שיעור הקצבה, המגיעה לגב' חיה שוורץ (להלן: התובעת), מאת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד), היא הנתבעת (להלן: קג"מ); המחלוקת בין הצדדים היא, בעיקרה, משפטית ונובעת מהשאלה - מהו המועד הקובע לגיבוש זכויות התובעת לגמלאות: האם - כטענת התובעת - 11/99, מועד בו יצאה לפנסיה מוקדמת מעבודתה בתנובה, והחלה לקבל קצבה חודשית, במימון תנובה, באמצעות קג"מ, או - כטענת קג"מ - חודש 4/06, מועד בו מלאו לתובעת 60 שנה, וקמה לה הזכות לקבל מקג"מ פנסיית זקנה, בהתאם להוראות התקנון שהיה בתוקף, באותו תאריך.

2.            שני הצדדים מסכימים עם ההלכה הפסוקה, כי זכויות גמלאי מתגבשות בהתאם לנוסח תקנון הקרן בה היה מבוטח במועד פרישתו לגמלה, אולם, בעוד התובעת סבורה, כי המועד הקובע הוא מועד יציאתה לפנסיה מוקדמת - בחודש 11/99, בו היו בתוקף תקנות הפנסיה של קג"מ, שכונו "הילכות הגימלאות", ויש לחשב גם את קצבת הזקנה בהתאם להן, סבורה קג"מ, כי המועד הקובע הוא המועד בו מלאו לתובעת 60 שנה - 25.3.06 - כי רק אז התגבשה זכותה לפנסיית זקנה מקג"מ, בהתאם להוראות "התקנון האחיד", שהחליף את "הילכות הגימלאות", ביום 1.10.03, והוא שהיה בתוקף וחייב את קג"מ אותה עת, על תיקוניו עד אז.

3.            בדיון המוקדם, ביום 16.9.09, לפני הרשם - סוכמו מוסכמות ופלוגתאות, כדלקמן:

מוסכמות

א.      התובעת ילידת 25.3.1946.

ב.      החל מחודש 5/1975 הועסקה התובעת על-ידי תנובה וממועד זה הופרשו בגינה גמולים לקג"מ.

ג.       בחודש 11/1999 פרשה התובעת לפנסיה מוקדמת, במימון המעסיק (תנובה), תוך שקג"מ מעבירה לתובעת קצבה חודשית, שמומנה ע"י המעסיק, ותוך שהמעסיק הפריש עבור התובעת דמי גמולים בגין תקופה זו.

ד.      בחודש 4/06, בהגיע התובעת  לגיל 60, היתה זכאית לקבל קצבת זקנה מקג"מ וקצבה כזו, אכן, משולמת לה ע"י קג"מ, בשיעור של 61.85% מהשכר הקובע.

ה.      אין מחלוקת על שיעורו של השכר הקובע.

ו.       אין מחלוקת, כי קג"מ היא קרן פנסיה ותיקה.

פלוגתאות

א.      האם בתקופה שבין 7/1965 עד 3/1966, בוטחה התובעת בקג"מ והאם ב- 1/1967 משכה התובעת את הכספים שנצטברו לזכותה בגין תקופה זו.

ב.      האם זכאית התובעת לקצבת זקנה, החל מ- 4/06, בשיעור של 69.57% מהשכר הקובע (כטענת התובעת) או בשיעור של 61.85% (כטענת קג"מ).

ג.       האם זכויות התובעת תיקבענה עפ"י תקנון קג"מ שהיה תקף בקרות האירוע המזכה, או שמא תיקבענה זכויותיה עפ"י האמור במכתבים משנת 1999 ו- 2000, שהוציאה קג"מ אל מעסיקה של התובעת ואל התובעת.

ד.      ככל שזכויות התובעת צריכות להיקבע עפ"י תקנון קג"מ, התקף במועד המזכה, מהו אותו מועד מזכה: האם 11/1999 בו פרשה התובעת לפרישה מוקדמת; או שמא 4/2006, בו הגיעה לגיל 60.

4.            לאחר הגשת תצהירי הצדדים, בפתח ישיבה שנקבעה להוכחות, התברר, כי חקירת המצהירים אינה הכרחית, הואיל וקג"מ הבהירה, כי מבחינתה - אין משמעות לשאלה, האם התובעת משכה את הכספים שנצברו לזכותה, בגין התקופה 7/65 עד 3/66, כטענת קג"מ, אם לאו, כטענת התובעת [עמ' 6, ש' 19]. הצדדים הסכימו לסכם על יסוד כל החומר שבתיק, לרבות הפנייה לנוסח התקנונים, באתר אינטרנט [עמ' 6, ש' 24; וראו: http://www.amitim.com].

דיון והכרעה

5.            לאחר שעברנו על סיכומי הצדדים, וחזרנו ועיינו בתצהירים על נספחיהם, אנו סבורים, כי במחלוקת העיקרית שנפלה ביניהם - הצדק עם קג"מ. אנו ערים לעובדה, כי האופן בו התגוננה קג"מ בהליך זה, בהסתמך על תשובות בכתב, שניתנו לתובעת לפני הגשת התביעה, סרבל את ההתדיינות, מאחר שהעלה צורך להתייחס למחלוקת עובדתית, שהוצבה כפלוגתא ראשונה, קרי - אם בין 7/65 ל- 3/66, בוטחה התובעת בקג"מ ואם ב- 1/67 משכה כספים שנצטברו לזכותה לתקופה זו - בעוד שבסופו של יום, טענה קג"מ, שעובדה זו אינה רלבנטית להכרעה במחלוקת האמיתית, והיא - מהו המועד הקובע לגיבוש זכויותיה של התובעת לפנסיית זקנה; מחלוקת שהוגדרה בשלוש הפלוגתאות הנוספות, השלובות זו בזו. אין בהתנהגות זו כדי לשנות ממסקנתנו, אך, נביאנה בחשבון בפסיקת הוצאות משפט.